המבנה ברחוב התבור 39 פינת רחוב שפ"ר, נבנה עבור משפחת רוזנסקי/רוזן, במחצית השנייה של שנות העשרים לפי היתר בנייה משנת 1925. הבית תוכנן  עבור 4 משפחות ונבנה על אדמת כרם משראוי במגרש מספר 27/3. האזור נמצא מזרחית לשכונת מנשייה הערבית, שנהרסה כליל ב-1948. שנת הבנייה 1926 מסמנת את תחילת המשבר הכלכלי שהחל בארץ בעקבות פיחות הזלוטי הפולני והפסקת  העלייה.  תכנון החזיתות העשיר, המופיע בתוכניות להיתר, של המהנדסים השותפים  הנרי ליברסון וליאון פיינשטיין, לא בוצע  במלואו. חסרים בפועל מסגרות מעוטרות מסביב לכל הפתחים, קרניזים, שקיעות והבלטות בכל החזיתות. התלת מימדיות של החזיתות, המושגת באמצעות הארקרים ומרפסות הפינה, מפצה במעט על העדר דקורציה. ההפשטה של החזיתות היא כנראה  פועל יוצא של בניה בשעת מחסור כלכלי. בכל דירה תוכננה מרפסת חדר הפונה מערבה, אשר היתה בסמיכות למטבח ובו סעדה המשפחה לאחר יום עבודה, כשהיא נהנית מהבריזה המערבית. מרבית קירות חללי הפנים מעוטרים בציורי  קיר ברמה בינונית ואפשר לומר אפילו מינורית. לפעמים העדר עיטורים מפוצה על ידי צביעת הקירות בצבעים עזים. כל חללי הפנים מרוצפים בריצוף מעוטר אשר נשמר ברובו ברמה גבוהה. בחדר המדרגות נעשה שימוש במדרגות יצוקות מבטון של בית החרושת הטמפלרי וילנד. הבית נשאר ברובו לא מאוכלס במשך שנים רבות,  ולכן נשמר  כפי שנבנה במקור.